ברכות התורה
יעקב חזןיג אייר, תשפא25/04/2021פרק ה מתוך הספר תפילת יעקב![]()
+ תיאור הספר
+ הצג את פרקי הספר
<< לפרק הקודם
-
לפרק הבא >>
פרק ה מתוך הספר תפילת יעקב
תגיות:תפילת יעקביעקב חזןספרים
ברכת התורה
הטור בס' מז מביא את הגמרא בנדרים (פא.) מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לצאת מבניהם תלמידי חכמים ? רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחילה. דאמר רב יהודה א"ר מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ ? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכי השרת ולא פירשוה, עד שפירשה הקב"ה בעצמו שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. מאי נינהו ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה ? אמר רב יהודה אמר רב לומר שאין מברכין בתורה תחילה1 . הבית יוסף מסביר שבתחילת עסקם בתורה בכל יום. ותלמידי חכמים מתוך שהם זהירים לעסוק בתורה ורגילין בה, אינם זהירים לברך כפותחין, ולא מקיימא ברכתא כדכתיב ונהיה אנחנו וצאצאינו לומדי תורה. ומהרי"א מסביר לפי שאין מברכין על התורה , מורה שאין קורין אותה לשמה אלא כאומנות בעלמא, לפיכך אין זוכין לשלשלת הנמשך לעוסק בתורה כמו שנאמר שלא תמוש מפיך וכו'. והר"ן מסביר בשם רבנו יונה שלא היו מברכין בתורה תחילה כלומר שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה ומתוך כל היו מזלזלים בברכותיה.
הקשה הטור על הנוהגים לומר פסוקים קודם ברכת התורה, וכתב על זה שנהגתי בעצמי מיד אחר ברכת אלהי נשמה לברך ברכת התורה ולומר אחריה פרשת ברכת הכוהנים ולסדר הברכות ( כדי שיהא עובר לעשייתן). ועל זה כתב הרמ"א בסימן מו' בס' ט' ונהגו לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר. נשאלת השאלה מדוע עדות המזרח מסדרים את ברכת התורה רק בסוף ברכות השחר ?
הבית יוסף מסביר בשם האגור בשם מהר"ם דהא שצריך לברך כשהוא משכים היינו דווקא כשלומד אבל אם מתפלל תחנונים אין צריך לברך וכן כתב הראב"ד בשם מהר"י שכתב בתשובה שאין לחוש אם אומר פסוקים קודם ברכת התורה כיון שאינו אומר אותם דרך לימוד אלא דרך בקשה וריצוי. כלומר ניתן לברך את ברכות השחר לפני ברכת התורה, וכ"כ בשו"ע בס' ט' וז"ל "לא יקרא פסוקים קודם ברכת תורה אע"פ שהוא אומרם דרך תחנונים ויש אומרים שאין לחוש כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים ונכון לחוש לסברא הראשונה". נראה לי שלכל הדעות לפי השו"ע ניתן לברך את ברכות השחר לפני ברכת התורה שאינם דרך לימוד. אבל הרמ"א כתב שם "ונהגו לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר" . וצריך עיון מדוע לכתחילה לפי עדות המזרח לא מקדימים את ברכת התורה לפני ברכות השחר. ויתכן לומר שניתן שהסתמכו על דברי הטור בסוף הסימן שכתב שלפי הרא"ש המשכים ללמוד קודם עלות השחר יברך על נטילת ידיים ואשר יצר ואלהי נשמה וכל סדר הברכות וברכת התורה ופרשת התמיד וכו'.
מדוע כשאנו מברכים על התורה בכל בוקר אין אנו מברכים לאחריה ?
הרשב"א מסביר בתשובות שקריאת התורה הינה מצווה, ואין מברכים על המצוות לאחריהם. ואל תקשה לי מקריאת התורה בבית הכנסת שמברכים לאחריה, ששם זאת תקנה משה ועזרא ועל תקנות מברכים לפניהם ולאחריהם כמו שמברכים על הלל ועל מגילה. ולי נראה שאפילו אם היו מברכים לאחר המצווה לא קשה כיון דמצוות הגיית התורה היא כל היום וכל הלילה ואין שעה שאינו חייב לעסוק בתורה לא שייך לברך לאחריה (ואין היסח דעת ממנה).
נוסח הברכה
כתב הטור שזה נוסח הברכה "על דברי תורה" ונוסח האשכנזים "לעסוק בדברי תורה". הבית יוסף כתב בשם רבנו יונה שהנוסח המדוקדק יותר על דברי תורה, וכ"כ ה"ר דוד אבודרהם שיותר נכון לומר על דברי תורה לפי שהוא כולל עסק הלימוד ועשיית המצוות. והבית יוסף כתב שנראה לו הנוסח לעסוק בדברי תורה שהיא ברכה מיוחדת לקריאת התורה שהוא בא לעסוק בה עכשיו מלברך על דברי תורה שכולל ג"כ עשיית המצוות שאינו בא עכשיו לעשותם ולכשיעשה מברך על כל מצווה ברכה המיוחדת לה אבל מ"מ נוסחת הרמב"ם היא על דברי תורה וכך כתב בשו"ע. המשנה ברורה בס"ק ח כתב שמנהג מדינתנו לומר לעסוק בדברי תורה.
איתא בגמרא בברכות יא: מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלוהינו את דברי תורתך בפינו וכו' ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל. רב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים בא"י נותן התורה א"ר פפא הילכך נימרינהו לכולהו. לכאורה קשה הרי יש ברכה לבטלה לומר שתי ברכות על אותו דבר ?
רבנו יונה מסביר שהתקינו לברך שלושה ברכות בבוקר על שלושה סוגי לימוד תורה אותם לומדים:
א. ברכת "אשר בחר בנו...נותן התורה" על לימוד מקרא – פרשת הקורבנות.
ב. ברכת "הערב" על לימוד משנה – פרק איזהו מקומן.
ג. ברכת "על דברי תורה" על לימוד מדרש דהיינו "רבי ישמעאל אומר" .
הסבר נוסף שרבנו יונה מביא לדעת מי שאומר שמדובר בשתי ברכות : הראשונה ארוכה והשנייה קצרה, ורב יוחנן לא בא לומר שלא יאמר הברכה הראשונה, אלא שיוסיף עוד ברכה בסופה ויאמר " הערב", ואשכח דהוו להו שתי ברכות, אחת כנגד תורה שבכתב והאחרת כנגד תורה שבע"פ, שהמדרש והמשנה הכול בכלל תורה שבע"פ הוי וסגי ליה בברכה אחת.
הראב"ד שם מקשה על רבנו יונה הרי כל עניין לימוד התורה הוא עניין אחד, ולמה צריך ברכה לכל אחד ואחד ? ואם צריך ברכה לכל אחד אזי צריך לברך ברכה אחת מעין שלוש מצוות ( כגון מעין שלוש או מעין שבע) ? והרי רב פפא מסתפק איזה ברכה הטובה ביותר ? ואם יברך את כל הברכות ייכשל בברכה לבטלה ? ולפיכך הוא מפרש שבברכה של רב יוחנן "הערב" ישנה בקשה שלא ייכשל בדברי תורה שאנו צרכין לה, לפיכך אין אנו רוצים להניחה ( ולכן תיקנו את שלושת הברכות).
מדוע נשים מברכים את ברכת התורה הרי הן אינם חייבות בלימוד התורה?
עונה האגור בשם מהר"י מולין שנשים חייבות בלימוד תורה שבכתב ואע"פ שלשון הברכה "לעסוק בדברי תורה" משמע על תורה שבע"פ שנשים פטורות מלימוד תושב"ע, ולא חילקו חכמים בברכה בין נשים לגברים, טעם נוסף הוא שנשים מברכות בגלל קריאת הקורבנות ותפילה כנגד קורבנות תקנום, והן חייבות בתפילה, וא"כ חייבות ג"כ בקריאת העולה והקורבנות וכ"ש לדברי הסמ"ג שכתב שהנשים חייבות ללמוד הדינים השייכים להן.
1. הב"ח תמה טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול כזה על שלא ברכו בתורה תחילה, שהוא לכאורה עברה קלה ?! ועכשיו הוא בונה יסוד גדול וז"ל ונראה דכוונתו יתברך מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה, כדי שתתעצם נשמתנו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה. ולכן נתן הקב"ה תורת אמת לישראל במתנה שלא תשכח מאתנו, כדי שתתדבק נשמתנו וגופינו ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה שבתורה. ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת הם היו מרכבה והיכל לשכינתו יתברך. שהייתה השכינה ממש בקרבם, כי היכל ה' המה. ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת דירתה והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו, ובזה יהיה קישור לפמליה של מעלה עם פמליה של מטה והיה המשכן אחד. אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך מו"מ גם להתנאות, להראות חכמתם, ולא התכוונו להתעצם ולדבק בקדושת ורוחניות התורה, ולהמשיך השכינה למטה בארץ, כדי שתעלה נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם. הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ, ועלה לה למעלה והארץ נשארה בגשמותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה, והוא אמרו מי האיש החכם וגומר על מה אבדה הארץ ? ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם וכו' .
2. "הערב" בלא האות ו' מכיוון שכאן מתחילה הברכה השנייה הארוכה שאינה קשורה לברכה הראשונה.
הטור בס' מז מביא את הגמרא בנדרים (פא.) מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לצאת מבניהם תלמידי חכמים ? רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחילה. דאמר רב יהודה א"ר מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ ? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכי השרת ולא פירשוה, עד שפירשה הקב"ה בעצמו שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. מאי נינהו ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה ? אמר רב יהודה אמר רב לומר שאין מברכין בתורה תחילה1 . הבית יוסף מסביר שבתחילת עסקם בתורה בכל יום. ותלמידי חכמים מתוך שהם זהירים לעסוק בתורה ורגילין בה, אינם זהירים לברך כפותחין, ולא מקיימא ברכתא כדכתיב ונהיה אנחנו וצאצאינו לומדי תורה. ומהרי"א מסביר לפי שאין מברכין על התורה , מורה שאין קורין אותה לשמה אלא כאומנות בעלמא, לפיכך אין זוכין לשלשלת הנמשך לעוסק בתורה כמו שנאמר שלא תמוש מפיך וכו'. והר"ן מסביר בשם רבנו יונה שלא היו מברכין בתורה תחילה כלומר שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה ומתוך כל היו מזלזלים בברכותיה.
הקשה הטור על הנוהגים לומר פסוקים קודם ברכת התורה, וכתב על זה שנהגתי בעצמי מיד אחר ברכת אלהי נשמה לברך ברכת התורה ולומר אחריה פרשת ברכת הכוהנים ולסדר הברכות ( כדי שיהא עובר לעשייתן). ועל זה כתב הרמ"א בסימן מו' בס' ט' ונהגו לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר. נשאלת השאלה מדוע עדות המזרח מסדרים את ברכת התורה רק בסוף ברכות השחר ?
הבית יוסף מסביר בשם האגור בשם מהר"ם דהא שצריך לברך כשהוא משכים היינו דווקא כשלומד אבל אם מתפלל תחנונים אין צריך לברך וכן כתב הראב"ד בשם מהר"י שכתב בתשובה שאין לחוש אם אומר פסוקים קודם ברכת התורה כיון שאינו אומר אותם דרך לימוד אלא דרך בקשה וריצוי. כלומר ניתן לברך את ברכות השחר לפני ברכת התורה, וכ"כ בשו"ע בס' ט' וז"ל "לא יקרא פסוקים קודם ברכת תורה אע"פ שהוא אומרם דרך תחנונים ויש אומרים שאין לחוש כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים ונכון לחוש לסברא הראשונה". נראה לי שלכל הדעות לפי השו"ע ניתן לברך את ברכות השחר לפני ברכת התורה שאינם דרך לימוד. אבל הרמ"א כתב שם "ונהגו לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר" . וצריך עיון מדוע לכתחילה לפי עדות המזרח לא מקדימים את ברכת התורה לפני ברכות השחר. ויתכן לומר שניתן שהסתמכו על דברי הטור בסוף הסימן שכתב שלפי הרא"ש המשכים ללמוד קודם עלות השחר יברך על נטילת ידיים ואשר יצר ואלהי נשמה וכל סדר הברכות וברכת התורה ופרשת התמיד וכו'.
מדוע כשאנו מברכים על התורה בכל בוקר אין אנו מברכים לאחריה ?
הרשב"א מסביר בתשובות שקריאת התורה הינה מצווה, ואין מברכים על המצוות לאחריהם. ואל תקשה לי מקריאת התורה בבית הכנסת שמברכים לאחריה, ששם זאת תקנה משה ועזרא ועל תקנות מברכים לפניהם ולאחריהם כמו שמברכים על הלל ועל מגילה. ולי נראה שאפילו אם היו מברכים לאחר המצווה לא קשה כיון דמצוות הגיית התורה היא כל היום וכל הלילה ואין שעה שאינו חייב לעסוק בתורה לא שייך לברך לאחריה (ואין היסח דעת ממנה).
נוסח הברכה
כתב הטור שזה נוסח הברכה "על דברי תורה" ונוסח האשכנזים "לעסוק בדברי תורה". הבית יוסף כתב בשם רבנו יונה שהנוסח המדוקדק יותר על דברי תורה, וכ"כ ה"ר דוד אבודרהם שיותר נכון לומר על דברי תורה לפי שהוא כולל עסק הלימוד ועשיית המצוות. והבית יוסף כתב שנראה לו הנוסח לעסוק בדברי תורה שהיא ברכה מיוחדת לקריאת התורה שהוא בא לעסוק בה עכשיו מלברך על דברי תורה שכולל ג"כ עשיית המצוות שאינו בא עכשיו לעשותם ולכשיעשה מברך על כל מצווה ברכה המיוחדת לה אבל מ"מ נוסחת הרמב"ם היא על דברי תורה וכך כתב בשו"ע. המשנה ברורה בס"ק ח כתב שמנהג מדינתנו לומר לעסוק בדברי תורה.
איתא בגמרא בברכות יא: מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלוהינו את דברי תורתך בפינו וכו' ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל. רב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים בא"י נותן התורה א"ר פפא הילכך נימרינהו לכולהו. לכאורה קשה הרי יש ברכה לבטלה לומר שתי ברכות על אותו דבר ?
רבנו יונה מסביר שהתקינו לברך שלושה ברכות בבוקר על שלושה סוגי לימוד תורה אותם לומדים:
א. ברכת "אשר בחר בנו...נותן התורה" על לימוד מקרא – פרשת הקורבנות.
ב. ברכת "הערב" על לימוד משנה – פרק איזהו מקומן.
ג. ברכת "על דברי תורה" על לימוד מדרש דהיינו "רבי ישמעאל אומר" .
הסבר נוסף שרבנו יונה מביא לדעת מי שאומר שמדובר בשתי ברכות : הראשונה ארוכה והשנייה קצרה, ורב יוחנן לא בא לומר שלא יאמר הברכה הראשונה, אלא שיוסיף עוד ברכה בסופה ויאמר " הערב", ואשכח דהוו להו שתי ברכות, אחת כנגד תורה שבכתב והאחרת כנגד תורה שבע"פ, שהמדרש והמשנה הכול בכלל תורה שבע"פ הוי וסגי ליה בברכה אחת.
הראב"ד שם מקשה על רבנו יונה הרי כל עניין לימוד התורה הוא עניין אחד, ולמה צריך ברכה לכל אחד ואחד ? ואם צריך ברכה לכל אחד אזי צריך לברך ברכה אחת מעין שלוש מצוות ( כגון מעין שלוש או מעין שבע) ? והרי רב פפא מסתפק איזה ברכה הטובה ביותר ? ואם יברך את כל הברכות ייכשל בברכה לבטלה ? ולפיכך הוא מפרש שבברכה של רב יוחנן "הערב" ישנה בקשה שלא ייכשל בדברי תורה שאנו צרכין לה, לפיכך אין אנו רוצים להניחה ( ולכן תיקנו את שלושת הברכות).
מדוע נשים מברכים את ברכת התורה הרי הן אינם חייבות בלימוד התורה?
עונה האגור בשם מהר"י מולין שנשים חייבות בלימוד תורה שבכתב ואע"פ שלשון הברכה "לעסוק בדברי תורה" משמע על תורה שבע"פ שנשים פטורות מלימוד תושב"ע, ולא חילקו חכמים בברכה בין נשים לגברים, טעם נוסף הוא שנשים מברכות בגלל קריאת הקורבנות ותפילה כנגד קורבנות תקנום, והן חייבות בתפילה, וא"כ חייבות ג"כ בקריאת העולה והקורבנות וכ"ש לדברי הסמ"ג שכתב שהנשים חייבות ללמוד הדינים השייכים להן.
1. הב"ח תמה טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול כזה על שלא ברכו בתורה תחילה, שהוא לכאורה עברה קלה ?! ועכשיו הוא בונה יסוד גדול וז"ל ונראה דכוונתו יתברך מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה, כדי שתתעצם נשמתנו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה. ולכן נתן הקב"ה תורת אמת לישראל במתנה שלא תשכח מאתנו, כדי שתתדבק נשמתנו וגופינו ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה שבתורה. ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת הם היו מרכבה והיכל לשכינתו יתברך. שהייתה השכינה ממש בקרבם, כי היכל ה' המה. ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת דירתה והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו, ובזה יהיה קישור לפמליה של מעלה עם פמליה של מטה והיה המשכן אחד. אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך מו"מ גם להתנאות, להראות חכמתם, ולא התכוונו להתעצם ולדבק בקדושת ורוחניות התורה, ולהמשיך השכינה למטה בארץ, כדי שתעלה נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם. הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ, ועלה לה למעלה והארץ נשארה בגשמותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה, והוא אמרו מי האיש החכם וגומר על מה אבדה הארץ ? ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם וכו' .
2. "הערב" בלא האות ו' מכיוון שכאן מתחילה הברכה השנייה הארוכה שאינה קשורה לברכה הראשונה.
הוסף תגובה
עוד מיעקב חזן
עוד בנושא אמונה